העושים במלאכת הקמת מוזיאון הרעות
תכנון וביצוע מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
ועדת ההיגוי יהודה דקל, אורי ניר, מנחם איצקוביץ, ד"ר נתן ארד, אהרון (אהרונצ'יק)
קופרמן, ד"ר מרדכי נאור, בועז דקל, עמרי שלמון, ארנון חפץ, אמנון לוין,
נועה דקל גפן.
אוצר ד"ר מרדכי נאור
עיצוב יואב גרפיקה ותערוכות, יואב בן צור, יוסי גילה
אדריכל אנטולי ברגמן
מנהל הפרוייקט ארנון חפץ
מנהל הקמת המוזיאון אמנון לוין
פיקוח על אהרן לויתן
מהנדס דוד שורץ
פיקוח חיים סגרון
מולטימדיה נטע רוזנבלט
סרט הרעות יובל אולמן, מיקי יוסף
קבלן שלד ומיזוג אחים סהרנג'י
יוצעים ותכנון
מיזוג א.ס.
חשמל ומערכות עמוס ברבש
כיבוי יוסי פניני
אקוסטיקה עדי אליהו ז"ל
בטיחות חיים חיימוביץ
מבצעים
קבלן שלד, מיזוג, כיבוי אחים סהרנג'י
חשמל ומערכות אורי דוד
פיתוח שטח יעקב ברדוגו
מסגרות ניב שולמן "מסגריית חומה ומגדל"
נגרות נגריית המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
נגרות אולם ההקרנה דני גיווין
התפיסה העיצובית
יואב בן-צור (מעצב המוזיאון)
הקמת מוזיאון הרעות עברה כמה שלבים במשך כ-13 שנה. התכנון הראשוני היה למבנה של 45 מ"ר. לאחר כמה שנים הוחלט להגדיל את שטח המבנה ותוכנן מוזיאון על שטח של כ-100מ"ר. בשלב מאוחר יותר נקבע שהמוזיאון יהיה על שטח של כ-300 מ"ר וגם תוכנית זו עברה גלגולים רבים עד לצורתה הסופית כפי שהיא כיום.
בשלבים מוקדמים תוכנן שהמוזיאון יוקם בתוך בניין המשטרה (מצודת כ"ח), אך הדבר לא נסתייע ונבנה בניין חדש, מן היסוד, מצפון למצודה, לה הרחק מן הקיר עליו התנפצה התקפת ה-20 באפריל 1948.
"יואב גרפיקה- תכנון וביצוע מוזיאונים", קיבל פנייה מיו"ר הוועד המנהל של המעוצה לשימור אתרי מורשת בישראל יהודה דקל ז"ל, וממנכ"ל המועצה לשעבר יוסי פלדמן, לתכנן אתר הנצחה ומורשת בצמוד למצודת המשטרה המהווה בסיס של משמר הגבול.
עד 2008 התנהלה העבודה תוך שיתוף פעולה עם יהודה דקל, יוזם המוזיאון, שנפטר בטרם עת וכולנו המשכנו בדרכו.
יהודה אסף חומרים רבים ויחודיים להצגה במוזיאון. הוא היה מופיע כרוח סערה במשרדי, ללא כל הודעה מוקדמת, ואומר: יואב, בוא תראה מה הבאתי לך! ומיד הוציא מתוך שקית תמונות שמצא במקום זה או אחר והעבירן לשמירה ב"ארכיון" שלי, שכלל מוצגים רבים שאסף ושהצטברו אצלנו במשך השנים.
לפני מותו ביקש ממני יהודה דקל, שלא אנטוש את המשימה, למרות כל הקשיים, על מנת שהמוזיאון יקום. הבטחתי לו – וגם קיימתי.
בין הדרישות הועלו כמה נקודות מרכזיות:
להעלות את סיפור תולדות בניין המשטרה והנסיבות להקמתו בימי המנדט.
בעיות הביטחון בגליל בעת "המרד הערבי".
אצבע הגליל בראשית מלחמת העצמאות.
ההכשרות המגויסות לפלמ"ח, הצגת עיקרון העבודה והאימונים, תוך הבאת סיפורה של הכשרה אחת – הכשרת דפנה.
הקרבות לכיבוש המצודה במלחמת העצמאות.
אזור הנצחה ל-28 חללי שלושת הקרבות.
אודיטוריום – הקרנת סרט מרשים המדמה את הקרב השני.
שילוב מערכות מולטי מדיה.
מבואה – שבה יקבלו המבקרים הסבר כללי על המקום.
התכנון
נקודת המוצא ממנה יצאנו לתכנון האתר הייתה למצוא מוטיב מרכזי שיאחד בתוכו את הסביבה הטבעית, המצודה, ההכשרה, אחוות הלוחמים, הרעות, ההקרבה שאין דומה לה תחת אש וההתייחדות עם הנופלים.
הדרך שעל המבקר לעבור עד לכניסה למוזיאון עוקפת את המצודה ממזרח, עוברת על פני קבר האחים של הלוחמים שנפלו בקרב על המצודה ובהמשך הוא מגיע לכניסה, שלא הרחק ממנה ניצב פסלו של האמן עמנואל הצופה, "הרעות". נושא הרעות ואחוות הלוחמים, הן בקרב הפריצה והן בגזרה הדרומית שבו התמקם כוח הרתק שסייע להתקפה, עומד במרכז מוזיאון הרעות.
המוזיאון בנוי על בסיס חומרים טבעיים: עץ, אבן וזכוכית, מלווה בתאורה נקודתית על רקע חלל היקפי שחור – ליצירת תחושה אין סופית ולהבלטת המוצגים באווירה קונטרסטית, ולבן – בתפיסה עיצובית צורנית היוצרת דינאמיקה חזותית, של התפרצות האור מתוך החושך.
מרגע כניסת המבקר לחלל פנים המוזיאון נחשף מולו ציר הליכה מרכזי אלכסוני הבנוי משיש לבן בוהק, כשמעליו – מבנה תקרתי לבן המקביל בצורתו לציר ההליכה. השיש הלבן יוצר קונטרסט בינו לבין רצפת עץ (דק) כהה המכסה את שטח פנים המוזיאון כולו.
החלל השחור ההיקפי יוצר דרמטיזציה צורנית חזקה של ניגוד בין האור והחושך – החיים מול השכול.
מערכות התצוגה המוזיאליות ממוקמות בניצב לציר השיש הלבן המוביל חזותית משיכה וזרימה בין האזורים השונים אשר מתארים את סיפור התקופה והקרבות על המצודה.
אזורי התצוגה השונים בנויים ממערכות צורניות מעוצבות הכוללות תמונות, מפות, הסברים, מערכות מולטי מדיה, מוצגים ודגמים שונים. מכשור מתקדם יאפשר למבקרים לקבל חומרים מודפסים על המקום, שלושת הקרבות והנופלים.
תהליך העיצוב והתכנון של המוזיאון הושפע באופן ישיר ממיקומו, צורתו, האווירה והמסרים הבאים לידי ביטוי בסוף תהליך.
המסרים במוזיאון משלבים בתוכם את העבר ואת העתיד ומה שמחבר ביניהם. מוזיאון הרעות הוא מפגש מרתק בצורתו בשילוב המוצגים, הסרטים ומערכות המולטי מדיה, המציגים בפני המבקר חוויה המתארת תקופה הרואית בתהליך הקמת המדינה.